| | שלום אורח | | | איך רושמים כתבה? | | מאת: White_Stripe, | | נכתב בתאריך 23/4/2005 |
| | | חשבתם שכתבתם כתבה למערכת המגזין? חשבתם שניסחתם אותה בדיוק בצורה הנכונה? חושבים שהכתבה שלכם היא כתבה מוצלחת למגזין? בואו נגדיר לעצמנו, מה היא כתבה המתאימה למגזין, ומה היא הודעה מצויינת לפורומים שונים באתר.
את הכתבה כתבה שירי, עורכת המגזין לשעבר. קראו את הכתבה, למדו, והשכילו לפעם הבאה :-)
אורך
הכתבות אמורות להיות ארוכות מספיק. כתבות הן אינן הודעות לפורומים, ולכן הודעה בת 5-6 שורות היא איננה כתבה. אנחנו נשמח לקבל את אותן הודעות לא בתור כתבות למגזין, אלא בתור הודעות מצויינות ומוצלחות בפורומים השונים של האתר.
פיסוק
כתבות אמורות להיכתב בצורה ראויה. זה לא סתם שורות, אלא שורות עם ניסוח מעודן (אבל זה כבר במקום אחר), ועם פיסוק נכון. פיסוק הוא דבר מאוד משמעותי, דבר שיכול להשפיע על הבנת התוכן כראוי וגם על רצף הקריאה הנוח.
דוגמה: "הלכתי וראיתי, את הכלוב קנו. מחיר זול מהרגיל, ומיד חשבתי כמה. זה לא הגיוני.". מהמשפט הזה אפשר להבין שהלכתי וראיתי שהכלוב נקנה. ציינתי גם שהמחיר זול מהרגיל, ומיד שיערתי בכמה זול. ציינתי גם שזה לא הגיוני. לעומת זאת - "הלכתי וראיתי את הכלוב. קנו, מחיר זול מהרגיל! ומיד חשבתי כמה זה לא הגיוני". במשפט הזה שיניתי את הפיסוק וכל המשמעות השתנתה - במשפט נאמר שראיתי את הכלוב, ואז אני ממליצה – לכו לקנות, המחיר נורא זול! ואז מיד חשבתי שזה לא הגיוני. שמים לב להבדל בין שני המשפטים? הם כתובים באותן מילים בדיוק, אבל הפיסוק גורם להבנה שונה. הפיסוק חשוב מאוד. ובנוסף למשמעות, כמו שאמרתי, יש גם רצף בקריאה.
"אני נושמת. אוויר בכבדות ואז. אומרים, לי זה נשמע. רע?"
לא נוח לקריאה. הקורא עוצר מטבעו לשניה בנקודה וגם זה משבש את ההבנה, ואת הנוחות של הקריאה. צריך לדעת איפה, מה וכמה לפסק. מצד שני, חוסר פיסוק יכול להיות אף גרוע יותר -
"אני נושמת אוויר בכבדות ואז אומרים לי זה נשמע גרוע". לא נוח לקרוא משפט כזה. הכל מהיר מדי, מתערבב - הקורא צריך זמן לקחת אוויר, להבין.
הפיסוק, למרות שרבים חושבים שלא – הוא דבר חשוב מאוד.
ניסוח והתאמה
כתבות אמורות להיכתב בשפה יפה פלוס, ולא בשפת יום יום. דוגמה לשורה מכתבה שלא תאושר (או תעבור עריכה גדולה): "אז נכנסתי פתחתי ת'דלת פאקקקקקקק ראיתי ת'פרצוף השוווווווווה שלו הייתי באטרף איזה פדוחההה". במילה אחת? לא.
קודם כל, חזרה על אותיות ("פאקקקקקקקקקקקקקקק") זה דבר שאינו תקני בשפה. זה לא צ'אט, זה לא פורום - זהו מגזין, רמת הכתיבה צריכה להיות בהתאם. בנוסף, גם רמת הכתיבה נמוכה. "הפרצוף השווה" יכול להתחלף ב"הפנים המדהימות" או משהו. "אטרף" ו"פדוחה" אלו מילים לא מתאימות בכלל, שלא נדבר על מילים שבכלל לא קיימות ואלו רק סלנג. מותר להכניס סלנג, אבל כשזה קורה זה צריך להיות בהתאם ובשנינות, לדוגמה:
"אז נכנסתי לשם, פתחתי את הדלת וראיתי את הפנים המדהימות שלו. כמעט שצעקתי. בחיי שרציתי לסגור את הדלת, אבל ההלם, ההלם... הייתי באטרף". כאן המילה אטרף נכנסת ולא מורידה מערכן של המילים, משום שהיא נכנסת בצורה יפה, עדינה, מתאימה. מלבד הניסוח, צריכים להקפיד על אחידות – כתבה שנכתבת בניסוח גבוה מאוד וספרותי צריכה להישאר כך, ולא לעבור פתאום לסלנג רחוב (אלא אם כמו בדוגמה הנ"ל), בטח שלא לשפה נמוכה מאוד. מאידך, כתבות שכתובות בשפה סבירה פלוס, לא יכולות פתאום להשתנות לכתיבה סטייל "משוררים דגולים מהמאה העשרים ואילך". התאמה היא מילת המפתח.
מבנה
מבנה גם הוא דבר חשוב מאוד בכתבה. כתבה לא יכולה להיכתב בשורות שורות, צמודות זו לזו, מההתחלה עד הסוף. לפעמים פשוט צריך למקש ה"אנטר" לשרת, ולרדת שורה, או אפילו להתחיל פסקה חדשה, כשמרגישים שקצת עוברים למשהו אחר.
דוגמה: "שעות ישבתי וניקיתי, שעות. קשה להתמודד עם הלכלוך הזה, למרות שאני עצלנית – צריך מרחב, צריך אוויר נקי. באמת שלא בא לי להיחנק היום". כאן נגמר נושא אחד, וכדי להתחיל נושא חדש נרד שורה ונתחיל פסקה חדשה - "מאוחר יותר יצאתי החוצה עם יעל, לאחר ששמענו על מה שקרה" וכן הלאה. אחרת, הכתבה לא מסודרת ולא קשורה, והקורא מאבד את עצמו בין המילים. הקפידו.
אל תחששו גם 'לשבור שורות' – כמובן שלא יתר על המידה, כתבות הן אינן שיר, אבל מותר לשבור שורות.
לפעמים.
נפח
לא, אני לא מדברת פה על נפח של גאומטריה. אני מדברת על נפח הכתבה, על ה'חומר' שנמצא בה. כשכותבים כתבה, צריכים לוודא שיש נושא מוגדר, ומספיק מה לומר לגביו. אי אפשר להתחיל סתם לכתוב, אפילו אם סגנון הכתיבה מעולה ופשוט תענוג לקרוא – כי במוקדם או במאוחר יגלה הקורא שהוא קורא קטע חסר פואנטה, ישתעמם – ויפסיק לקרוא. אך כמו שאמרתי, לא מספיק בבחירת נושא, אפילו אם הוא הכי חשוב ומעניין בעולם – צריכים לוודא שיש מספיק ידע ודברים לספר עליו לקורא. תמיד אפשר להוציא מידע ממקורות. אם זה משהו אישי – מה טוב, המוח והלב מעולם לא ישרתו אתכם טוב יותר.
פאנץ'
והרי טיפ: כשכתבה מסתיימת, תמיד נחמד לסגור אותה עם שורת מחץ כזו, שורה המבקשת הבעת דעה בדרך מתוחכמת, שורה שקוטלת את הנאמר בכתבה בצורה שנונה ומבדחת (אבל לא דברים לא לעניין, כמובן) או סתם הערה אישית שתגרום לקורא לעוד שתי שניות מינימום של חשיבה. לסיים דברים עם חיוך קטן – תמיד טוב יותר. לא?
ולסיום...
אני מקווה שהכתבה תעזור לכם, הגולשים, לדעת אילו דברים ראויים למגזין, ואילו הדברים שלא. אם הדברים עליהם אתם רוצים לדון/לספר/סתם לדבר כי אין לכם מה לעשות, אז הם לא מתאימים לכתבה שמקומה במגזין. תמיד ישנם הפורומים. למי שאינו יודע, "פורום" פירושו קהילה, ויש קהילות שונות של אנשים שדנים, כל קהילה לעצמה, בנושא אותו הם בוחרים. אתם מוזמנים בחום אל עמוד הפורומים [קישור מצורף] של "בננה בום!", לשם תוכלו לשלוח את ה... "כמעט" כתבות שלכם, ולקבל תגובות בדיוק כמו שניתן במגזין.
בברכת המשך גלישה נעימה וצהובה באתר,
ובתקווה שתפנימו ותיישמו,
שירי | | | הפורומים שלנו | | | | | | | | תגובות לכתבה |  | | מה אתם חושבים? | | שילחו תגובתכם |
|
| |
| | | אין תגובות לכתבה. בואו להיות הראשונים להגיב! | | | מה אתם חושבים? | |
| | | | |
|
|
